טינטון הוא המונח הרפואי המתאר צלצולים או רעשים באוזניים שאינם נגרמים ממקור חיצוני. התופעה יכולה להתבטא לא רק בצלילי צלצול, אלא גם בצפצופים, שקשוקים או רחש. הבנת הגורמים לתופעה זו חשובה לשם התמודדות עמה.
ברוב המקרים, טינטון אינו מעיד על מחלה מסוכנת ואינו מהווה סכנה לבריאות. עם זאת, במקרים מסוימים התופעה יכולה להופיע כתופעת לוואי של תרופות, זיהום, או כסימן להפרעות בזרימת הדם. כמו כן, טינטון עשוי להוות סימן מוקדם לירידה בשמיעה הקשורה לגיל.
ההתמודדות עם טינטון עלולה להשפיע על איכות החיים. הקושי בזיהוי הגורם ובטיפול בו עלול להוביל להפרעות שינה, חרדה, קשיי ריכוז וירידה בתפקוד היומיומי. לכן חשוב לאבחן את הגורמים ולנסות לשפר את המצב.
במקרה של הופעת טינטון מומלץ לפנות לרופא משפחה או לרופא אף-אוזן-גרון. הבדיקה הראשונית תכלול הדרה של גורמים נפוצים כגון: גוף זר בתעלת השמע, דלקות אוזניים, ותופעות לוואי של תרופות נפוצות כמו אספירין או איבופרופן.
כדי לשלול קשר להפרעות במערכת הלב וכלי הדם, בעיות בתפקוד בלוטת התריס או מחלות כרוניות אחרות, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות. בין הבירורים: פרופיל שומנים, בדיקת רמת גלוקוז בדם ובדיקות להערכת תפקוד בלוטת התריס. טיפול במחלה הבסיסית עשוי לפתור גם את בעיית הטינטון.
כאשר לא מצליחים לאתר את הגורם המדויק לטינטון או לטפל בו, ניתן להשתמש בשיטות להסוואת הרעש והקלה על התסמינים. בין השיטות: מכשירי שמיעה, טיפול בצלילים (כמו צלילי טבע או רעש לבן), וטכניקות הרפיה להפחתת מתח נפשי אשר עשויות להפחית את עוצמת הרעש באוזניים.
פנייה לרופא חשובה כדי לוודא שהגורמים לטינטון אינם חמורים. הדבר קריטי במיוחד כאשר התסמינים מתגברים, מופיעים בתדירות גבוהה יותר או נמשכים זמן ארוך יותר.
