ההיסטוריה של טיפול באומנות
בסוף שנות ה-30, במהלך טיפולו נגד שחפת בסנטוריום במידהרסט, הבחין הרופא אדריאן היל כי ציור מסיח את דעתו ממחלתו ומשפר את מצבו הרגשי. לאחר מכן לימד ציור במרכז שיקום לחיילים שלחמו במלחמת העולם השנייה. הפעילות סייעה להפחית את מפלס הלחץ הנפשי אצל המטופלים. בשנת 1942 טבע את המונח «ארט-תרפיה» ופרסם ספר בשם «אמנות נגד מחלות».
אמנים נוספים הצטרפו ליוזמה. אדוארד אדמס, שעבד בבית החולים הפסיכאטרי נת’רן בבריטניה, הקים סטודיו פתוח למטופלים. קריאתו לשיטה הייתה «אי-התערבות».
ד»ר אדית’ קרמר תרמה גם היא לתחום, במיוחד בעבודה עם ילדים. ב-1958 הוציאה ספר הדרכה המהווה עד היום כלי עזר מקצועי.
שיטת הטיפול
השיטה מתבססת על הקרנות נפשיות. טכניקה מוכרת היא ציור חיה דמיונית — כלי אבחוני יעיל לילדים ומבוגרים כאחד. קשיי ביטוי מילולי עשויים לקבל ביטוי ויזואלי, ומסייעים בזיהוי מוקדי טיפול.
למרות מגוון השיטות, יש להתאים אותן באופן אישי. זוהי אלטרנטיבה יעילה לטיפול פסיכולוגי מסורתי, שעשויה לסייע בזיהוי חסמים, חפירת טראומות ילדות ופיענוח צרכים אישיים.
השימוש בטיפול רחב: מתאים למצבי מתח, קשרים בינאישיים, חרדות, דיכאון ותשישות כרונית. מחקרים רבים מאששים כי הפעילות מפחיתה רמות כאב ומצוקה רגשית.
סוגי טיפולים
התחום אינו מתמקד בציור בלבד, אם כי זהו הכלי הנפוץ ביותר, במיוחד בעבודה עם ילדים. כל סוגי האמנות עשויים להוות כלי טיפולי: ביבליותרפיה (ספרות), מוזיקה, דרמה וטיפול באמצעות בובות.
יתרונות השיטה מגוונים: שחרור רגשות שליליים בדרך מקובלת, איזון מצב רגשי, שיפור ריכוז וחיזוק הביטחון העצמי.
עקרונות יסוד
ניתן לתרגל את השיטה באופן עצמאי. להלן כללי הליבה:
ראשית — הימנעות מביקורת עצמית. המטרה אינה יצירה אסתטית אלא ביטוי פנימי. מומלץ לתרגל מדיטציה לפני הפעילות להרגעה.
שנית — ניתוח היצירה. אין צורך בייעוץ מקצועי להבנתה. השיטה מבוססת על «אפקט האהא» — תובנה עצמית דרך התבוננות ביצירה.
שלישית — זרימה טבעית. אין להתמקד בתוצאה הצפויה. עצם התהליך מסייע בהפגת מתחים.
רביעית — גיוון צבעים. ערכת יצירה עשירה (צבעי מים, עפרונות) מאפשרת ביטוי מדויק יותר ומשמשת כאלמנט אבחוני.
חמישית — שימוש בארכיטיפים מוכרים. ציור בית, משפחה או עצים עשוי לחשוף תובנות עמוקות. מומלץ להתחיל לתרגל כבר היום.
