לפי סטטיסטיקה, 21% מהסטודנטים נושרים מבלי לקבל תואר, ויותר מ-40% מהמקצוענים עם השכלה גבוהה לא עובדים במקצוע שלהם. רבים מהם מגיעים למצב זה כי הם מתאכזבים מבחירתם המקצועית. כיצד נוכל לעזור לבני נוער למצוא את עצמם ולהחליט על כיוון תעסוקתי מבלי לבזבז שנים יקרות מחייהם? פנינו למומחית מ-CareerEasy, היועצת המקצועית יוליה טיוריקובה, כדי לקבל תובנות בנושא.
קיימים שני מושגים נפרדים – “כיוון מקצועי” ו”הגדרה עצמית מקצועית”. רבים מבלבלים ביניהם. כיוון מקצועי מתייחס להנגשת מידע וניווט בעולם התעסוקה.
הגדרה עצמית מקצועית היא רחבה יותר – מדובר בתהליך שבו אדם בוחר באופן עצמאי את עתידו התעסוקתי. תהליך זה מחייב עבודה פנימית משמעותית. במאמר זה נתמקד דווקא במושג השני.
בתמציתיות, על האדם לענות על השאלה: “למה, איך ומי אני רוצה להיות בעולם המקצועי?”. זאת שאלה קריטית, שכן התשובה עליה מסייעת בבניית תוכניות עתידיות ברורות יותר.
ניתן להתחיל שיחות עם ילדים על עולם התעסוקה כבר מגיל הגן (ללא הגזמה באבחונים מוקדמים). גישה זו מרחיבה את תפיסת העולם שלהם. מנתוני פרויקט PISA הבינלאומי עולה כי למעלה מ-500,000 צעירים בני 15 מ-79 מדינות מגלים עניין במספר מצומצם של מקצועות. כשליש מתוכם שואפים לעסוק בעשרה תחומים מסורתיים בלבד כמו רפואה, חינוך, הנדסה, מחקר או ניהול.
לעתים קרובות הבחירה המקצועית מתבצעת בלחץ זמן, בכיתה י’ או י”א. הבוגרים ניצבים מול לחץ חברתי והורי לדחוף אותם להחלטה מהירה לגבי עתידם, בחירת מוסד לימודים והכנה לבחינות. מצב זה מוביל פעמים רבות לבחירה שגויה.
בהתייחס לעבודה המעשית של יועצים מקצועיים, קהל היעד העיקרי כולל מתבגרים מגיל 14 ומעלה – תקופת בחירה בין לימודי מכללה לכיתה י’. כמו כן פונים תלמידי כיתות י’-י”ב המכינים עצמם לאוניברסיטה. חשוב לצורכי שנת מערכת מסודרת של הכוונה תעסוקתית בבתי ספר ברוסיה כיום אינה קיימת. חלק מבתי ספר מקיימים פעילות אינטנסיבית בנושא, בעוד אחרים מסתפקים במבחן שנתי בודד. פעילות זו דורשת משאבים לא רק כספיים – ליועצים החינוכיים עומס עבודה רב גם ללא תוספת של פעילות הכוונה תעסוקתית. לכן התחום מפותח בדרך כלל מחוץ לכותלי בית הספר.
יישום מערכת כזה מחייב מעורבות, נכונות, זמן ומאמץ מצד כל הגורמים: הנהלה, סגל חינוכי, הורים ותלמידים עצמם.
בערים רבות קיימים מרכזים ממשלתיים לייעוץ תעסוקתי ולשירותי תעסוקה המציעים הכוונה מקצועית לנוער. לדוגמה, במוסקבה פועל מרכז “הקריירה שלי”, ובסנט פטרסבורג – מרכז “וקטור”. בנוסף פועלים פרויקטים פרטיים רבים להכוונה תעסוקתית, ביניהם CareerEasy.
כיצד למצוא תחום שיעניין בעתיד?
ראשית חשוב להפנים שייתכן שבחירה מקצועית אינה החלטה לכל החיים. בתקופת התיכון אדם עשוי לשאוף לקריירה אחת, באוניברסיטה – לשנות כיוון, ולאחר סיום הלימודים – לגלות עניין חדש. זהו מצב נורמלי. חשוב לבחון את האפשרויות ולנסות פעילויות מתחומים שונים. ניסיון מעשי קריטי – אדם עשוי לחשוב בהתלהבות על קריירה כווטרינר, אך לאחר יום אחד במרפאה לחוש שזה לא מתאים לו.
לעתים קרובות קיים פער בין ציפיות ההורים לבין נטיות המתבגר. אם בסביבת ההורים מצליחים עורכי דין, הם עשויים לראות במסלול זה אידיאלי עבור ילדיהם.
להורים חשוב לנהל דיאלוג עם המתבגר בנושא ההגדרה העצמית ללא רגשות סוערים, שליליות או מניפולציות. לעתים אנו פוגשים הורים להם אנו ממליצים לפנות קודם כל לייעוץ פסיכולוגי לשיפור התקשורת עם ילדיהם, ורק לאחר מכן להתמקד בסוגיות של הכוונה תעסוקתית.
לסביבה בה מתעצבות ההעדפות המקצועיות של המתבגר ישנה השפעה מכרעת – חשיפה למומחים (כגון מכרים של ההורים), משאבים דיגיטליים, סיורים מקצועיים, סדנאות, ייעוץ פרטני, תוכן מדיה מגוון ופעילויות התפתחותיות נוספות.
