שאלה פשוטה לכאורה מעלה מנגנונים רבים בנפשנו. מדי יום אנו עושים בחירות בין “רוצה” ל”צריך”, בהקשר של כל תחומי החיים. הילד הפנימי שלנו כמעט תמיד רוצה משהו, אך לא תמיד אנו מקשיבים לו – אצל רבים הקול הזה נחלש עם הזמן.
הילד הפנימי מייצג את הספונטניות, החיוניות והדרייב שלנו, והוא זה שמעניק את התחושה שאדם באמת חי. קול זה מתגבר אחרי מצבי לחץ, כשאנו מותשים, כמו ציפור רעבה שצווחת יותר ויותר. בהמשך נדון עם איש מקצוע בהצטברות חסכונות וכיצד לטפל בקושי זה.
סיבה ראשונה – אנשים מתעלמים מצרכי הילד הפנימי ומתרגלים למלא רק רצונות מיידיים ומזיקים. כל אחד מחפש “דופמין זול”: אוכל, סדרות, משחקי מחשב וכדומה. במצב זה קשה לשמוע את קול ההורה הפנימי, שתפקידו לדאוג לרווחה עתידית. המילה “צריך” מעוררת התנגדות – סימן למצב תשישות. דרישות עצמיות בתקופות אלו חסרות תועלת, וזה מה שמונע חסכונות – אדם מבזבז על הנאות רגעיות לספקוק מהיר.
סיבה נוספת היא חוסר אוריינות פיננסית. יש שלא מוציאים כסף מעסקיהם, אחרים חוסכים עד הפרוטה האחרונה – אף אחת מהאסטרטגיות לא אפקטיבית לאורך זמן.
סיבה שלישית – יתכן שזו אינה מטרה אותנטית שלכם. לעתים אנו רוצים משהו לא כי הילד הפנימי ביקש (הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה), אלא כי ראינו תיק חדש אצל חברה. כאן הדחף חיצוני. כשמטרות אינן באמת שלנו, מימושן קשה יותר. יונג אמר: “למה שהנפש באמת רוצה, תמיד יהיו משאבים”.
כיצד לחסוך כסף בצורה נבונה:
- ראשית, להבין מה מעכב – רצוי בעזרת מומחה.
- ללמוד להקשיב לרצונות מועילים של הילד הפנימי ולספק אותם קודם כל.
- לנסח מטרות בצורה ברורה ולוודא שהן באמת שלכם (לא בהשפעת אחרים).
- לא לחסוך מעל 15-30% מההכנסה.
